קובני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, אני דוחה את בקשת הנתבעת להגשת בקשת רשות להתגונן במעטפה סגורה לעיני בית המשפט בלבד.

2.הנתבעת טוענת כי אין בבקשתה האמורה משום סתירה או התניה על הלכת ביהמ"ש העליון ברע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (5.2.2007), להלן: "הלכת בובליל", אלא משום הצעת "פתרון לשימוש הפסול אותו עושים תובעים בהלכה זו בהליך של סדר דין מקוצר" (ראו "פתח דבר" בבקשה).

3.יאמר מיד, בימ"ש זה אינו דן בנוהג כזה או אחר אשר לטענת הנתבעת קיים. בימ"ש זה דן בתיק שלפניו ובבקשות שהוגשו במסגרתו.

4.שבתי ועיינתי בהלכת בובליל ודומה כי הבקשה אינה מתיישבת עם האמור בה.

5.בהלכת בובליל הבהיר וקבע כב' הנשיא גרוניס כי היעילות הדיונית מחייבת נתבע בסדר דין מקוצר אשר בפיו טענה כי יש למחוק את כותרת התביעה או טענה מקדמית אחרת, להגיש בקשת רשות להתגונן יחד עם הבקשה למחיקת כותרת.

6.כב' הנשיא גרוניס מתייחס בהחלטתו למצבים בהם ראוי ליתן ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן וזאת בהתקיים שני תנאים מצטברים:

"יחד עם זאת, יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן ארכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים (בין אם מדובר בכתב הגנה, בבקשת רשות להתגונן, בתשובה להמרצת פתיחה או במצבים דומים). זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית, הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות הענין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות (השוו, רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ, פ"ד נט(4) 700; רע"א 6550/06 עמותת מוסדות סאטמר נ' שיכון קרית יואל בע"מ (טרם פורסם)). כלומר, ככל שמשקלו של אחד מבין שני התנאים רב יותר ניתן יהיה להסתפק במטען נמוך יותר לגבי התנאי האחר.".

כלומר, הכלל הוא כי יש להגיש את שתי הבקשות במקביל, כאשר ביהמ"ש מציע אף פתרון לאותם מקרים חריגים בהם על פניו נראה כי אין התביעה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר ועריכת בקשת רשות להתגונן תצריך מהנתבעת משאבים רבים ביותר.

7.בענייננו, אם סברה הנתבעת כי מקרה זה נופל בגדר החריג אליו התייחס ביהמ"ש העליון בהלכת בובליל, הרי שהיה עליה להגיש בקשה בהתאם למתווה שנקבע בהלכת בובליל. אולם, הנתבעת לא פעלה כאמור, אלא מבקשת לנקוט בהליך שאן לו זכר בהלכת בובליל ועומד בניגוד לקבוע בה.

8.משהגישה הנתבעת את בקשת הרשות להתגונן אף גילתה דעתה כי אין בעריכת הבקשה משום השקעת "משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות הענין".

9.במאמר מוסגר יצויין כי הגשת בקשת רשות להתגונן "לעיני ביהמ"ש בלבד" אינה מתיישבת עם סדרי הדין ועם השיטה האדברסרית, כאשר אין בפי הנתבעת טענה כלשהי לקיומה של ראיה אשר חשיפתה בשלב זה עשויה להביא לשיבוש ראיות ולא תסייע לחשיפת האמת וכיוצ"ב (השוו בר"ע 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ)ׁ. את הטענות שטענה הנתבעת כנגד התובע מסגרת בקשתה, ניתן להעלות בבקשה למחיקת כותרת או במסגרת בקשה להארכת מועד, בהתקיים התנאים שנקבעו בהלכת בובליל.

10.עוד יוער, כי כב' הנשיא גרוניס נותן בהלכת בובליל אף מענה לחשש הנתבעת אשר "נאלצה", לשיטתה, לחשוף טרם עת את הגנתה בתצהיר: "זאת ועוד, וכפי שכבר צוין, אם תתקבל הטענה המקדמית יוכל בית המשפט לפסוק הוצאות לחובת המשיב ובדרך זו לפצות את המבקש על ההוצאות שהוציא בשל כך שנאלץ להגיש גם תשובה לגופם של דברים, אף שלאחר מעשה התברר שלא היה בה צורך".

סוף דבר, אני דוחה את הבקשה.

בקשת הרשות להתגונן אשר הוגשה בתיק תסרק ע"י המזכירות לתיק ביהמ"ש ותומצא ע"י הנתבעת לצד השני תוך 7 ימים מיום מתן החלטה זו.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ח' אדר תשע"ג, 18 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: